החלטה בתיק בש"א 8084/07

פתח - דבר

1.         ביום 11.4.06 ניתן פסק דינו של בית משפט זה, בתיק העיקרי שבנדון, ת"א 1618/97. בפסק הדין האמור, בדבר היקפו של הנזק, אשר סבל התובע לאחר שנפגע בתאונת דרכים, הוטלו חיובים שונים על המשיבים, הם הנתבעים בתיק העיקרי.

            בפסק הדין ­האמור הוריתי, בין היתר, על הקפאת סך של 300,000ש"ח משיעורם הכולל של הפיצויים, בקופת בית המשפט, עד לאחר שיחלוף פרק זמן של 100 ימים מיום הגיע התובע - המבקש לגיל 18 שנים. 

2.         ב"כ המבקש הגיש פסק הדין האמור למימוש בלשכת ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל, אשר נדרש לחיובים השונים שבפסק הדין, נתקל בסוגיה לא ברורה, לדידו. ראש ההוצאה לפועל תהה, האם חייבים המשיבים (הנתבעים בתיק העיקרי) בתשלום שכר טרחת עו"ד למבקש, גם בשל סכום הפיצויים בשיעור של 300,000ש"ח, אשר הוקפא והופקד בקופת בית המשפט, עד לבירור זכויותיו של המבקש לקצבאות מאת המוסד לביטוח לאומי. כן תהה ראש ההוצאה לפועל, בהמשך לאמור, האם שכר הטרחה בגין הסכום האמור יוקפא אף הוא וייוותר בקופת בית המשפט או שמא יועבר, כבר בשלב זה, לבא-כוחו של המבקש, הזוכה.

ראש ההוצאה לפועל החליט לפנות לבית משפט זה, לצורך הבהרת הסוגיה דנן (להלן: "בקשת ההבהרה").

השתלשלות ההליכים בתיק, ככל שצריכה לענייננו

3.         יש לציין, כי לאחר שניתן פסק הדין האמור בתביעה העיקרית, פנו שני הצדדים, בערעורים - כל אחד מטעמו הוא, לבית המשפט העליון (ע"א 4304/06 מאת המבקש; ע"א 4557/06 מאת המשיבים). בית המשפט העליון, אשר נדרש לדבר בפסק דינו מיום 30.10.07, ראה אל נכון להעלות שיעורו של הסכום המוקפא ולהעמידו על סך של 600,000ש"ח. בית המשפט העליון הבהיר, בהחלטתו לדבר, כי הסכום הקבוע משקף נכון יותר את נסיבותיו של המקרה ואת הצורך להבטיח סכום הולם שיוחזר למשיבה, אם וכאשר יתברר שהמערער זכאי לקצבאות מאת המוסד לביטוח לאומי. עוד נקבע, כי הסכום המוקפא יופקד בחשבון נאמנות משותף נושא פירות, כמבוקש על ידי המשיבים (פסקה 3 לפסק הדין). 

טענות הצדדים

4.         בדיון שהתקיים בפניי בנדון, טען ב"כ המבקש, כי מרשו הפקיד סך של 300,000ש"ח נוספים, בהתאם לחיובו של בית המשפט העליון בנדון, כך שכרגע מופקד בקופתו של בית המשפט סכום כולל של 600,000ש"ח. לדידו, על המשיבים לשאת בשכר הטרחה בעבור הסך של 300,000ש"ח, אשר הופקד לכתחילה בקופת בית המשפט בהוראתו של בית משפט זה, וכן עליהם להוסיף רכיב שכר הטרחה גם לסך הנוסף של 300,000ש"ח, אשר הופקד כאמור בקופתו של בית המשפט, לאור החלטתו של בית המשפט העליון בנדון. נוסף לאמור, יש להורות על שחרור מלוא הסכום, מקופת בית המשפט, לטובתו של המבקש, שכן פסק דינו של בית משפט זה הפך חלוט וכבר חלפו 100 הימים - פרק הזמן אשר נקבע בפסק דינו של בית משפט זה, למן הגיע המבקש לגיל 18 שנים, ככל שנוגע הדבר להקפאת כספי הפיצויים כאמור. עוד הוסיף וציין, כי מרשו עבר, זה מכבר, את גיל ה-18 וככל הידוע לו לא הגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי, לשם מיצוי זכויותיו. 

            ב"כ המבקש הוסיף וטען, כי באם יסתבר בפועל, שמרשו אכן זכאי לקצבאות מאת המוסד לביטוח לאומי, אזי שמורה למשיבים הזכות להשבת הכספים.

5.         ב"כ המשיבים לא נדרש כמעט לשאלת ההבהרה, אלא בחר להתמקד בטענות שונות, אשר אינן נוגעות לפסק דינו של בית משפט זה.

ככל שנוגע הדבר ל שאלות ההבהרה ציין ב"כ המשיבים, כי בית המשפט העליון קבע בעבר, שאין מקום לפסיקתו של שכר טרחה על תגמוליו של המוסד לביטוח לאומי, לכל קצבת נכות כללית שהיא. על כן, לא זכאי המבקש לשכר טרחה בשל סכומי הקצבאות. משהכפיל בית המשפט העליון סכום ההקפאה והעמידו על סך של 600,000ש"ח, הרי עשה כן בהנחה, שהמבקש ימצה זכויותיו במוסד לביטוח לאומי ויקבל ממנו הסכומים הנתבעים על ידו כעת, כך שלא תהיה לו הזכות לשכר טרחת עו"ד בשל הסך המוקפא האמור של 600,000ש"ח. אשר על כן, אין מקום לפסוק כרגע שכר טרחת עו"ד כמבוקש עד למיצוי הבירורים במוסד לביטוח לאומי. עוד טען ב"כ המשיבים, כי אין לבית המשפט הסמכות לשחרר כספי הפיקדון כעת, בניגוד להחלטתו של בית המשפט העליון בנדון, וכי פרק הזמן של 100 הימים לאחר הגיע המבקשת לגיל 18 שנים - עליו הצביע ב"כ המבקש, אינו עומד לבדו, אלא כפוף למיצוי זכויותיו של המבקש, עם הגיעו לגיל בגרות, במוסד לביטוח לאומי.

דיון

6.         בטרם אדרש לגופם של דברים, ככל שנוגע הדבר לשאלת ההבהרה, יש לציין, כי במסגרתו של הדיון הועלו טענות נוספות, החורגות משאלת ההבהרה, הגם שמקומן אינו במסגרת זו. על כן אדרש לשאלת ההבהרה בלבד ולטענות הנוגעות לה, ישירות, כשם שפורטו לעיל.  

7.         עיון בטענות ב"כ הצדדים לעניין הבקשה דנן ובחינת פסק דינו של בית המשפט העליון, מוביל למסקנות הבאות, שהן תשובות לשאלות ההבהרה:

א.         בית משפט זה הורה בפסק דינו על הקפאת סך של 300,000ש"ח כאמור, עד לחלוף 100 ימים מיום הגיע המבקש לגיל בגרות. אין בזאת כדי לבסס טענת ב"כ המבקש, בדבר הצורך בשחרור הסכום המוקפא כעת, והדין לעניין זה עם ב"כ המשיבים. לדידי, אין מקום להורות על שחרור כספי ההקפאה כל עוד לא פעל המבקש לבירור ולמיצוי זכויותיו במוסד לביטוח לאומי לקבלת הקצבאות, המגיעות לו, בשל נכותו. פרשנות זו נתמכת גם בהחלטתו של בית המשפט העליון לדבר, במסגרת פסק דינו - שם קבע, כי עצם ההקפאה מבטיח השבתו של סכום הולם לידי המשיבה "אם וכאשר יתברר שהמערער זכאי לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי" (ההדגשה אינה במקור - פסקה 3 לפסק הדין), היינו: כל עוד לא נתברר דבר זכויותיו של המבקש במוסד לביטוח לאומי, יוסיף שיעור הפיצוי האמור (בסך של 600,000ש"ח כהחלטת בית המשפט העליון) להיות מוקפא.

ב.                  עד אשר יוברר, באם הסכומים המוקפאים אכן מגיעים למבקש כחלק מן הפיצוי הראוי לו בגין נזקיו, אין מקום לחייב המשיבים בתשלומו של שכר טרחה בעבור שיעור הפיצוי המוקפא.

ג.          אם יתברר, כי הסכומים המוקפאים מגיעים למבקש (במידה שתדחה תביעתו במוסד לביטוח לאומי), או אז יהא זכאי לשכר טרחת עו"ד בגינם.        

ד.         אם תתקבל תביעתו של המבקש במוסד לביטוח לאומי והקצבה - לה יהא זכאי לאור קביעתו של המוסד תהא נמוכה מן הסכום אשר הוקפא, הרי יש לפצות המבקש ביתרת השיעור וכן לשאת בשכר טרחת עו"ד בגינה.  

ה.         אם תתקבל כאמור תביעתו של המבקש במוסד לביטוח לאומי, והקצבה - לה יהא זכאי המבקש, תעלה על שיעורו של סכום הפיצויים המוקפא, הרי קצבתו של המוסד לביטוח לאומי "תבלע" הסכום המוקפא, וזה יוחזר למשיבים ולא יהא כל מקום לחייבם בשכר טרחת עו"ד בגינו.